ריפוי בעיסוק הוא מקצוע טיפולי-שיקומי-חינוכי, שמטרתו לספק לאדם כלים ומיומנויות, אשר יאפשרו לו להתמודד עם דרישות החיים.

מרפאים בעיסוק רואים את תפקידם המרכזי לסייע לאדם להיות מעורב בעיסוקים שהם בעלי מטרה, משמעות וחשיבות, אשר מאפשרים לו השתתפות בחיי יום יום כבסיס לבריאותו, רווחתו, בטחונו ואיכות חייו.

הקבוצה הגדולה ביותר בישראל עמה עובדים מרפאים בעיסוק היא תלמידים במערכת החינוך מגיל 3 עד 21, עם אבחנות של קשיים בתקשורת ושפה, אבחנות  על רצף האוטיסטי, מוגבלות פיזית, ליקויי למידה, אבחנות פסיכיאטריות, הפרעות התנהגות, מחלות מיוחדות, ליקויי ראיה ועיוורים, כבדי שמיעה וחרשים ומוגבלות שכלית התפתחותית. למקצוע ריפוי בעיסוק כלים להערכה והתערבות למהלך כל שהות התלמיד במערכת החינוך – בגן, בבית ספר יסודי, בעת לימודיו בחטיבת הבינים ובתיכון. ההתערבות הטיפולית בריפוי בעיסוק מותאמת לגילו, ליכולתו, למצבו, לתפקידיו, לערכיו ולרקע התרבותי של כל תלמיד ותלמיד.

בנוסף, המרפא בעיסוק מעורב בפעילויות השונות של המסגרת החינוכית, בקשר רציף עם הורים, בפעילויות לקידום מצב בריאות התלמיד, בעבודה עם הקהילה ועוד.

מתוך חוברת "קווים מנחים לעבודת עובדי הוראה ממקצועות הבריאות ומטפלים באמנויות במערכת החינוך" ​

  מתוך אתר משרד החינוך, האגף לחינוך מיוחד