החוט המקשר: תפירה בגן הילדים

ביצירתיות ובסבלנות אין קץ- כך שילבה גננת בגן תקשורת את התפירה כאמצעי להתפתחות אישית וככלי טיפולי

שעות הצהריים יורדות על גן "סיגלון", גן תקשורת לילדים על הרצף האוטיסטי, והקסם מתחיל. קופסאות התפירה הממוקמות על המדף העליון יורדות למטה, וזוגות עיניים סקרניות וצמאות מחכות לתורן. בזוגות או ביחידים, מתיישבים הילדים ליד טל רביץ, גננת עמיתה (משלימה), וממשיכים את פרויקט התפירה שלהם.

טל, בת 30, גננת שנה שניה וסטודנטית לתואר שני בחינוך רב לשוני, התחילה את פרויקט התפירה כבר בשנה שעברה בגנים. הסיפוק והצלחת הפרויקט השאירו טעם של עוד, והשנה החליטה להאריך את משך הפרויקט ולהתחילו בשלב מוקדם יותר של השנה. מנהלת הגן, נעמה פכטר, אהבה את הרעיון ותמכה בו, והפרויקט יצא לדרך.

ב"חיידק התפירה" נדבקה טל לפני מספר שנים, כאשר הדריכה חוגים ופעילויות העשרה בתחום מלאכת היד והאמנויות. "אני מאוד אוהבת את מלאכת התפירה, היא משמעותית עבורי ואני רואה כיצד היא הופכת משמעותית עבור הילדים יותר ויותר", מספרת טל. את פרויקט התפירה התחילה טל בגן "סיגלון" עם ילד אחד, ולאט לאט זה התרחב כך שהיום יש בגן 6 ילדים תופרים (מתוך 9), בגילאי 4-6. השעות המוקדשות לתפירה הן שעות הצהריים, והן מאפשרות לטל שיח אישי ומקרב עם הילדים , עבודה אישית , חיזוק מיומנויות מוטוריות וגם עבודה רגשית על התמודדות עם תסכולים, התמדה ודבקות במשימה, חשיבה תהליכית ותכנון.

בשלב הראשון תפרו ילדי הגן תיק מבד לֶבֶד המקופל ל-2, בכל פעם ישבה טל באופן פרטני עם ילד אחד, ובהמשך כאשר היו מיומנים יותר ישבה עם שניים במקביל . טל מקדישה הרבה תשומת לב לילד התופר, הן מבחינת כללי זהירות עם המחט, והן מבחינת שיפור המיומנויות, הדיוק, סימון נקודות התפירה ועוד.

"חשוב לשים לב לעניין הקצב האישי, יש ילדים שתפרו את התיק במשך יומיים ויש ילדים שלקח להם מספר שבועות, זה מאוד תלוי במיומנויות מוטוריות, ביכולות הקשביות, וגם ברצון הילד". הילדים אהבו את התיק שיצרו והוא אף היה שימושי עבורם – שימש ככלי משחק, הם אחסנו בו חפצים שרצו, הרבו לפתוח ולסגור, ובבחירת צבעי הבד, הכפתורים וכו' היה מקום ליצירתיות.

בהמשך, עברו ילדי הגן למשימות תפירה של חיות מתוך דוגמאות שטל הראתה להם, ויכלו גם להמציא לבד. "העובדה שהילדים בוחרים בעצמם את החיה, את הדוגמה ואת צבעי החוטים מאוד חשובה מבחינת המוטיבציה שלהם להמשך", מדגישה טל. "עבודת התפירה כולה נעשית אך ורק על ידם, ואני לא מבצעת עבורם אפילו תפר אחד. אני עוזרת בהשחלת החוט, בסימון ובהסברים מילוליים, אבל התפירה עצמה היא מאה אחוז עבודה עצמאית שלהם, ויש בזה משמעות רבה לתחושת ההצלחה והסיפוק, וגם לתחושת המסוגלות העצמית שלהם". תהליך התפירה הוא ארוך ומתמשך, במהלכו הילדים לומדים דברים על עצמם, על נחישותם ועל ההצלחה שמגיעה בעקבות התמדה.

"התפירה משפיעה עליהם בצורה נהדרת, כמעט טיפולית", מחייכת טל. "הם שלווים ורגועים אחרי כמה דקות של תפירה, זה מסייע להם לווסת את עצמם, הם מאוד מצפים לתוצר אליו יגיעו ולומדים לדחות סיפוקים ולהתמיד במשימה. אנחנו לא לוחצות על אף ילד להשתתף בתפירה, לפעמים הם מבקשים להפסיק וזה מתקבל בהבנה".

כיום, כחצי שנה לאחר שנעשתה ההיכרות הראשונה בגן עם חוט ומחט, חלק מהילדים כבר תופרים בובה שלישית, התוצרים מקסימים ומרגשים. "אני שמחה על ההחלטה לשלב את התפירה בגן", מסכמת טל. "הילדים מפיקים ולומדים הרבה ההתנסות, והעבודות שלהם עולות על כל הציפיות!"

האם גם אתם הייתם רוצים לשלב בגן את עולם התפירה? המלצות מטל לצוותים החינוכיים:

1. זה פחות מורכב ממה שזה נראה- אל תחששו לנסות!
2. כדאי לעבוד עם בד לֶבֶד וחוט רקמה עבה יחסית
3. כדי לתרגל את עבודת התפירה, אפשר להתחיל מהשחלות חוט לקרטון, כאשר מקפידים על השחלה מאותו כיוון בכל פעולה
4. מומלץ להתחיל לתפור עבודה שטוחה (כמו תיק) אחרי שהילדים מתרגלים, לעבור לדמויות דו מימדיות  (בטן, גב) ממולאות אקרילן, ורק לאחר שהם מנוסים- לעבור לדמויות תלת מימדיות עם נפח.
5. לשים לב לעניין הקצב האישי של כל ילד ולהתאים מטרות אישיות. בהצלחה!